ג'ורג' סמעאן והתובנה שלי על רבעי טונים

כשהיגעתי לראשונה לג'ורג' סמעאן עם הכינור כדי להתחיל להבין את המוזיקה הערבית, הוא סירב שאשלם לו עבור השיעורים. אם את באה, זה בשבילי כבר דבר גדול, מי בימינו מתעניין ברבעי טונים? – אמר.

התועלת הגדולה שקיבלתי מהשיעורים הבודדים עם ג'ורג' זאת ההבנה שהמורכבות של המוזיקה הערבית היא ביכולת לראות ולשמוע את מה שנמצא מתחת לאף שלנו. הלימוד התיאורטי של הסולמות והנסיון לשמוע רבעי טונים גרמו לי להבין שלנגן או לשיר מוזיקה ערבית זה תמיד להתפלא. להתפלא מהישיבה מול הנחל ומשקיפות האור שמסביב ומהמים הזוהרים בשעת השקיעה; להתפלא מפריחת היסמין והעוזרר, מטעם האניס של ריבת התאנים… מהמרחבים. זה תמיד מחוץ לבית. וזה תמיד מאוד נמצא כאן. בלי הצורך בחיפוש.

gish6small

gish5small

כאן, סביבך, יש כבר את הכל. במרחק כל כך קטן ממך, שרוב הזמן קשה לך לראות את הדבר הזה עצמו – הריח הזה שכבר בתוך תעלות האף והטעם שבפה והנוף הזה שמול העיניים… "מי בימינו מתעניין ברבעי הטונים?" שאלה מצויינת.

gish3small

gish4small

"אחלה מזמורה. הפאטיו קטנה, השער גדול, כי אני מכניס הרבה אורחים. מצל עליה ענב ויסמין. ריח היסמין ריחף אל על והענב המתיק. לשבת בפאטיו, תמונה מגן עדן, לנגן ולשיר אחלה מזמורה."


« לפוסט הקודם


© כל הזכויות שמורות למריה דינקין חרמוני 050-9066084 | עיצוב: Say  |  תיכנות: entry